למה דווקא עכשיו
כי המציאות השתנתה מהר יותר מהמערכות. כי אנשים נאלצו לפעול בלי להמתין לפקודות. כי סולידריות הפכה לא למחווה מוסרית, אלא לתנאי הישרדות.
האנקלב נולד מתוך הרגע הזה. לא כצורת מחאה אלא כבחירה באחריות.
במה אנחנו מאמינים
- אדם חשוב יותר ממבנה המערכת.
- אחריות חשובה יותר מפוליטיקה
- עזרה הדדית חשובה יותר מבירוקרטיה
- אמון נבנה מתוך עשייה
- שיתוף פעולה חזק יותר מפילוג
האירועים הטרגיים לאחר 7 באוקטובר היו רגע של אמת. הם חשפו לא פוליטיקה אלא אנשים. את היכולת של החברה להתאחד, לקחת אחריות ולפעול יחד כשאין פתרונות מוכנים ואין נקודות ייחוס מוכרות. עסקים ומתנדבים, תקשורת ויוזמות אזרחיות, אנשי מקצוע ואנשים מן השורה רבים יצאו קדימה לא למען הכרה, אלא כדי לתמוך זה בזה ולשמור על כבוד בתוך מציאות קשה.
המציאות לא חזרה ל“חיים רגילים” היא פשוט שינתה צורה. למרות שחרור החטופים ומאמצי הצבא, כוחות הביטחון וארגוני הסיוע ההומניטרי, עבור רבים החיים עדיין על סף הישרדות. סמלים ויוזמות מפוזרות כבר אינם מספיקים. בלי מנגנון עובד של תמיכה הדדית, החברה מתחילה לשרוד במקום לחיות.
Enclave נולד כצעד הבא. זו אינה יוזמה פוליטית, לא מחאה ולא אלטרנטיבה למוסדות המדינה. זהו מרחב אנושי שבו ערך האדם גבוה מתפקידו הכלכלי, שבו בקשה ומענה נפגשים ישירות, ושבו ידע, ניסיון ומשאבים זורמים בחופשיות. כאן, התלכדות אינה אידיאולוגיה אלא כלי לחוסן ולחיים בעולם לא יציב.
Enclave מחבר אנשים, אנשי מקצוע וארגונים כך שעזרה, עבודה ופתרונות יצמחו מתוך צרכים אמיתיים לפני שהם הופכים לבעיות. עבור אדם זו תמיכה והבנה שהוא לא לבד. עבור איש מקצוע עבודה עם משמעות חיה. עבור ארגונים ראייה הוליסטית. אם גם אתה חווית את הרגע הזה ומרגיש ש“הדרך הישנה כבר לא עובדת” - המרחב הזה שייך גם לך.